פסק-דין בתיק עב"ל 669-09

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה

1.         בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (השופטת אורית יעקבס ונציגי הציבור מר סאלח באדר ומר מוחמד גנאים; בל' 1520/08), אשר דחה את תביעתו של המערער להכרה במחלת אוסטיאוארטרוזיס במרפק ימין כפגיעה בעבודה.

תמצית העובדות ופסק דינו של בית הדין האזורי

2.         המערער, מר דוד אוחיון, יליד שנת 1951, מועסק מזה 28 שנים כפועל ואחראי משמרת במפעל דפוס. בשנת 2005 או בסמוך לכך הגיש למוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) תביעה להכרה כנפגע עבודה, בגין ליקוי שהוגדר - בתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה - כ"מרפק טניס". תביעתו הוכרה על ידי המוסד, והוא הועמד בפני ועדה רפואית וועדה רפואית לעררים.

3.         הוועדה הרפואית לעררים, בישיבתה מיום 18.7.05, קבעה, כי " באופן תיאורטי יכול להיות שסוג עבודתו ותנאיה גרמו לשינויים אלה במרפק ימין, קיימת נכות בשיעור 10% לפי סעיף 35(1)(ב) או לפי סעיף 41(8) אך הוועדה אינה יכולה לאמץ נכות זו מאחר והאבחנה הינה שונה מהאבחנה שבגינה הוכר ונבדק. הוועדה מבקשת מפקיד תביעות לבדוק האם ניתן להכיר בשינויים הניווניים שנובעים מתנאי עבודתו ולא האבחנה שהוכרה כ - tennis elbow כנראה אבחנה שגויה...".

המוסד הודיע לוועדה בתגובה לכך כי עליה לדון רק בליקוי שהוכר היינו "מרפק טניס", ולכן קבעה הוועדה - בהחלטה מסכמת מיום 10.9.05 - כי ההגבלות בתנועה שמצאה אצל המערער אינן קשורות לליקוי זה.

4.         לאור קביעת הוועדה, הגיש המערער תביעה נוספת למוסד בשנת 2007, במסגרתה ביקש להכיר בליקוי האוסטיאוארטרוזיס במרפק ימין כפגיעה בעבודה. תביעתו נדחתה על ידי המוסד, ולכן הוגשה התביעה לבית הדין האזורי. במסגרת תביעה זו הגיעו הצדדים להסכמה כי ימונה מומחה רפואי, על מנת לחוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין האוסטיאוארטרוזיס ממנו סובל המערער לבין תנאי עבודתו - בין בדרך של מיקרוטראומה ובין כמחלת מקצוע.  

5.         בהתאם להסכמת הצדדים מינה בית הדין האזורי את ד"ר יעקב פעילן, כמומחה-יועץ רפואי (להלן - המומחה). למומחה הועברו העובדות הרלוונטיות כפי שהוסכמו בין הצדדים, לרבות העובדה כי במהלך עבודתו נדרש המערער " לבצע מספר פעולות סיבוביות חוזרות ונשנות של פרקי כפות הידיים ובעיקר של צד ימין וזאת הוא מבצע באופן קבוע ויומיומי". בהמשך לכך פורטו " עיקר הפעולות" שמבצע המערער בעבודתו, לרבות "ערבוב הצבע", "הרמת דליי הצבע ושפיכת הצבע למכונת הדפוס", "ניקוי הגלופות והמגשים משאריות הצבע" ו"הוצאת והכנסת המוטות מהמכונה תוך כדי שליפתם".

6.         לפי חוות דעתו של ד"ר פעילן, המערער סובל מ" שינויים ניווניים במפרק האולנו-הומרלי במרפק הימני", כאשר " אין קשר סיבתי סביר לתנאי עבודתו". המומחה הסביר את חוות דעתו במילים הבאות:

"אצל מר אוחיון אובחנו שינויים ניווניים רק באחד מ - 3 מפרקי המרפק ומימין בלבד - דבר אשר אינו מתאים לתיאורית המיקרוטראומה.

לפי תיאור תנאי עבודתו בהחלטת ביה"ד - היה צפוי כי עיקר השינויים הניווניים יופיעו במפרק הרדיו-אולנרי-המקורב (האחראי העיקרי לתנועות הסיבוביות). המפרק הודגם תקין ב - 2 המרפקים בבדיקת ההדמיה. בממצאי הבדיקות הקליניות של פרופ' רופמן וד"ר חביבאללה - התנועה במפרק הודגמה טובה וחופשיה".

7.         המערער הגיש בקשה למינוי מומחה אחר ולחלופין נוסף, אך בקשתו נדחתה. עם זאת התקבלה, באופן חלקי, בקשתו להפנות למומחה שאלות הבהרה, במסגרתן התבקש המומחה להתייחס להחלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 18.7.05. כן התבקש לאשר כי פעולות יישור וכיפוף, דוגמת אלה שבוצעו על ידי המערער בעבודתו, נעשות בעיקר דרך המפרק ההומרו-אולנרי - בו מתבטא ליקויו של המערער. עוד נשאל האם קיים קשר של החמרה בין מצב מרפקו של המערער לבין תנאי עבודתו, וכן שאלות נוספות.

8.         המומחה השיב כי " לפי תיאור תנאי העבודה בהחלטת ביה"ד - עיקר התנועות המתוארות הן סיבוביות, ולא של כיפוף ויישור המפרק. לכן היה צפוי שייגרמו שינויים ניווניים בעיקר במפרקים הרדיו-אולינרי המקורב ו/או הרדיו-אולינרי המרוחק". עוד ציין כי "לפי המדרגה המפרקית הקיימת באולקרנון (עצם האולנה) - סביר ומדובר בשינויים ניווניים מפרקיים צפויים ומאוחרים שלאחר שבר של האולקרנון". באשר להחלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 18.7.05 - השיב כי "אין באפשרותי לענות. לא ידוע לי לאילו תנאי עבודה התכוונה הוע"ר. לא ידוע לי האם הוע"ר התייחסה לעובדה כי אצל מר אוחיון קיימים שינויים ניווניים במפרק אחד בלבד במרפק ולא ב - 3 מפרקי המרפק. לא ידוע לי האם הוע"ר התייחסה לממצא באולקרנון, לפיו סביר ומדובר במצב לאחר שבר של האולקרנון בעבר הרחוק".

לאור זאת, לא חל שינוי בחוות הדעת וד"ר פעילן שב על דעתו כי אין קשר סיבתי, לרבות מסוג של החמרה, בין תנאי עבודתו של המערער לבין הליקוי ממנו הוא סובל.

9.         בית הדין האזורי, בפסק דינו, דחה את בקשתו הנוספת של המערער למינוי מומחה אחר או נוסף ואימץ את חוות דעתו המפורטת של ד"ר פעילן. לאור זאת, דחה את התביעה ללא צו להוצאות.

טענות הצדדים בערעור

10.       המערער חזר, בערעורו, על הבקשה למנות מומחה אחר או נוסף. לטענתו, נוסח העובדות המוסכמות כפי שהועבר למומחה "שונה מהותית" מנוסח העובדות המוסכמות כפי שהוסכם בין הצדדים, כאשר " השינוי שנעשה גרם להלך חשיבה מוטעה של המומחה". השוני הינו כי בעוד שבהודעה המוסכמת נרשם "להלן פירוט הפעולות...", בהחלטת המינוי נרשם "להלן עיקר הפעולות", כאשר המומחה טעה לסבור, לאור זאת, כי " עיקר הפעולות אותן ביצע המערער היו סיבוביות".